המיניות האנושית היא תופעה מורכבת בעלת תמורות מגוונות. במשך מאות שנים, צורות שונות של ביטוי מיני נחקרו ואומצו, ועליית המהפכה המינית ועידן האינטרנט הם רק שני גורמים שהרחיבו את גבולות הפרקטיקה המינית. פטישיזם הוא אחת מצורות הביטוי המיני הלא קונבנציונליות הללו, וחקירתו ודיונו הם עדיין טאבו יחסי.
מהו פטישיזם?
פטישיזם מוגדר באופן רחב כעניין מיני אינטנסיבי באובייקט או בפעילות ספציפיים. בהקשר מיני, אדם עם כשל פטישיסטי עשוי להיות מגורה על ידי חומרים, כגון לטקס, עור או פרווה, או להיות אובססיבי לגבי חלק גוף או פעילות מסוימת. זה לא אותו דבר כמו קינק (פרקטיקה מינית לא קונבנציונלית או העדפה) במובן זה שמי שעוסק בפטישיזם זקוק לאובייקט או לפעילות כדי להרגיש מגורה מינית, ולכן המוקד העיקרי של הפעילות הוא פריט הפטיש עצמו.
הבנה חדשה יותר של פטישיזם מצביעה על כך שמדובר בתופעה נוירולוגית המערבת את מערכת התגמול של המוח. כאשר אדם עוסק בפעילות מעוררת מינית המערבת את הפטיש שלו, מפעיל את קליפת המוח הקדם-מצחית (האחראית על יצירת זיכרונות, שליטה בהתנהגות ופתרון בעיות), ודופמין משתחרר ויוצר תחושה חיובית עזה.
סוגים שונים של פטישים
1. פטישים פיזיים: פטישים פיזיים כוללים משיכה מינית לחפץ או לחלק גוף, כגון רגליים, עור או שיער.
2. פטישים התנהגותיים: פטישים התנהגותיים כרוכים בכך שאדם מתעורר על ידי התנהגות, פעולה או פעילות מסוימת, כגון משחק תפקידים, BDSM או משמעת.
3. פטישים פסיכולוגיים: פטישים פסיכולוגיים כרוכים בעוררות של אדם על מחשבות, מצבים או דימויים, כגון גילוי עריות או פנטזיות אונס.
4. פטישים מדעיים: פטישים מדעיים כרוכים בעוררות של הפרט סביב תופעה או תהליך מדעיים, כגון ניסויים רפואיים או מדעיים.
5. פטישים רוחניים: פטישים רוחניים כרוכים בעוררות של אדם לפריטים או מנהגים דתיים, כגון אתרים קדושים, תפילה או סמלים דתיים.
פטישיזם וחברה
לפטישיזם כמושג יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. היא הוגדרה לראשונה על ידי ריכרד פרייהר פון קראפט-אבינג בחיבורו האנציקלופדי משנת 1886 Psychopathia Sexualis, והגישה אליו הייתה מנקודת מבט פילוסופית ומוסרנית יותר. עם זאת, עם כניסתה של המהפכה המינית בשנות השישים, ועם הנראות הגוברת של פטישיזם וצורות לא קונבנציונליות אחרות של מיניות, אנשים החלו לחקור ולבטא את הפנטזיה שלהם או אינטרסים מיניים לא שגרתיים. עם עליית עידן האינטרנט ההערכה היא כי הפופולריות של פטישים רק גדל.
למרות הנוכחות המוגברת של פטישיזם בחברה, עדיין יש סטיגמה גדולה הקשורה פטישיזם ואלה שיש להם את זה. אלה שעושים פטישיזציה בפרטיות חוששים מתגובת נגד ציבורית, אפליה והדרה חברתית אם הפנטזיות שלהם ייחשפו, מה שיוביל אותם לשמור את הפטיש שלהם בסוד. החברה ו"הנורמה" ממשיכות להטיל שיפוט שלילי על המעורבים בפעילות פטיש; היא נתפסת כשנויה-במחלוקת, מעוררת התנגדות ומחוץ לתחום המיניות המקובל חברתית.
מסקנה
פטישיזם הוא מושג מורכב ולא מובן. בבסיסו, פטישיזם הוא צורה לא קונבנציונלית אך מוסכמת של ביטוי מיני, ואין להניח שהוא סוטה או חריג. בעוד התרבות הפופולרית והסטריאוטיפים מעוותים לעתים קרובות את המציאות של פטישיזם, חשוב להבין כי פטישיזם יכול להיעשות בבטחה ובכבוד במסגרת מערכת יחסים בהסכמה. זוהי צורה של ביטוי עצמי וחקירה, ובעולם של היום, כבר לא צריך להיות נושא טאבו חברתי.
